פרשת בחוקותי

הברכות הנזכרות בפרשת בחוקותי הן ברכות לכלל ישראל ולכן הן ניכרות בעוד שהברכות הנזכרות בפרשת משפטים הן ברכות ליחיד ההולך בדרך ה' ולכן הן פרטיות ואינן ניכרות.

זכות יעקב מגינה על עם ישראל רק כאשר בניו הולכים בדרכו - מיטתו שלמה. ואם אינם הולכים - תגן זכותו של יצחק שחצי מבניו היו רשעים. ואם יותר מחצי אינם הולכים בדרכו - תגן זכותו של אברהם שרוב בניו היו רשעים; "והארץ אזכור" - הארץ מגדלת ומטביעה בנו את זכויות האבות.

"אם בחוקותי תלכו" - מפרש רש"י: "שתהיו עמלים בתורה"; השכר המופיע בפרשה הוא על העמל והיגיעה בתורה; לימוד התורה גורם לכך שהברכות הגשמיות יביאו לברכות רוחניות.

פרשת השבוע, שחותמת את ספר ויקרא, עוסקת במציאות של החיים הפרטיים והלאומיים של העם היהודי. מצד אחד, היא מתארת במונחים נלהבים את השמחה, הביטחון והשלווה שיכולים להיות מנת חלקו של העם היהודי ושל כל אחד ואחד מאתנו. מצד שני, היא גם מתארת בצורה חיה וציורית מוות, גלות, צרות ואסונות.

כל זמן שלא נבין שייעודנו הוא להביא לכל באי עולם את האמונה בבורא עולם ואת אהבת הצדק והיושר, הרי מצבנו ילך וידרדר, חלילה

התורה פותחת את הפרשה במילים : איש כי יפליא לנדור. מה פשרו של הביטוי "כי יפליא לנדור"?

התורה מונה כמה אפשרויות לנודר בערכך נפשות. מדוע אין התורה מונה את האפשרויות לפי סדר הגיל מהגיל הצעיר אל המבוגר?

אם בחוקותי תלכו, פירש רש"י שתהיו עמלים בתורה. מהי ההדגשה דווקא על העמל ולא על הלימוד?